לידה של פעם בדור
את היום ההוא אני כבר לא אשכח לעולם…
אותו יום שינה לנו את החיים בצורה דרמטית..
זה נראה בהתחלה כמו עוד לידה רגילה. מהר מאוד הבנו שלא…..
עקירת הבעיה מהשורש
משהו היה חייב להשתנות.
ידעתי את זה כבר תקופה ארוכה, אבל לא נקטתי בשום צעד. להמשיך לקרוא
מפגש מסתורי
זה היה עוד אחד מאותם הבקרים האלו.
ישנתי טוב. אפילו ממש טוב. ברקע אני שמעתי קול שהתערבב לי בתוך החלום.
"אלווון"
"אלווון"
לאט לאט הבנתי שהקול מגיע מהעולם האמיתי.
"קום כבר! אני זזה לעבודה, אתה צריך לקחת את קים לגן ולשלם ארנונה". מצווה עליי אשתי.
הייתי כ"כ עייף ומעורפל וממש לא הצלחתי לדמיין איך אני מרים את הראש מהכרית.. להמשיך לקרוא
נקמה מתוקה
זה התחיל בעוד יום אבטלה
שגרתי.
החלטתי לעשות מעשה שמעולם לא עשיתי – לפתוח את הדלת לאלילת המזל, בתקווה שסוף סוף תיכנס לחיי. נסעתי לדוכן הקרוב, ומילאתי טופס של הגרלת הלוטו. בחיים לא התעסקתי עם זה, בניתי על מזל של מתחילים. בשלב זה לא סיפרתי לאף אחד על העניין, גם לא לאשתי. להמשיך לקרוא
סוד מכרסם
הלחצים בחזה בכל פעם מחדש, לא עושים לי טוב. אני בטוח שהבריאות שלי נפגעת מזה. גם הרעידות בגוף לא משפרות את המצב…
אחרי כל אי הסכמה או ריב עם אשתי, אני מתמלא בהרגשה האיומה הזאת..
הכי גרוע זה לריב על נושא שקשור בגידול הילדה. להמשיך לקרוא
הזנחה פושעת
עובדת סוציאלית ממחלקת רווחה שבאה ולוקחת את הילד בעקבות הזנחה – הסיוט הכי גדול של הורה במדינה ישראל עלול להפוך למציאות שלי.
כל דפיקה בדלת מקפיצה אותי. זה כבר לא חיים. אין יותר רגע של ישיבה בנחת בסלון הבית. השגרה נהייתה שגרה של המתנה דרוכה.
למה דווקא לי?! להמשיך לקרוא
מה זה יום השואה?
יום השואה. מה זה יום השואה בשבילי? כמובן שיום השואה זה 6 מיליון יהודים שנרצחו. יום השואה זה גם מלא סרטים עצובים שמצליחים לגרום לגוף שלך להרגיש חולשה וצמרמורות מציקות. ברור שזה חלק מיום השואה.
הלינץ' שהציל את חיי
שחיטה, רצח אופי, סקילה….זה מה שעברתי .
לא היה לי מושג שהצרה שלי תעורר כ"כ הרבה כעס וזעם אצל אנשים זרים.
הכל התחיל לפני שבוע….
אבא עני, אבא אני
אבטלה. האם אני והיא נועדנו אחד לשני? מחנק בגרון בכל פעם שאני חושב על זה.
איום ונורא להיות חלק מהסטטיסטיקה..
המקרר עדיין לא ריק לגמרי, אבל הבית באווירה של אבטלה, בממיר אחד מתוך שלושת הממירים של יס כבר אין את חבילת המדע – כשהמצב קשה נאלצים לעשות ויתורים כואבים. הולכים ואוזלים המקומות שעוד אפשר לקצץ בהם.
ילדים, הם מבינים הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים.
קים בת 11 חודשים מביטה בי בזמן שאני מרפרף במודעות שונות בלוח הדרושים. היא עדיין לא יכולה לדבר אבל מביטה בי במבט שאומר "אבא, אל תדאג! בסוף תמצא משהו, רק תהיה חזק". איפה הייתי ללא הביטחון שהיא מעניקה לי? מתמוגג מהתבונה שלה ומניח אותה על הרצפה כדי לתת לה אתנחתא מהחיפוש המתיש. היא לא מוותרת על שום צ'אנס להביע את עצמה וזוחלת כאילו "במקרה" לעבר דף ש"ב ממגמת תוכנה (שבה אני לומד) אשר זרוק על הרצפה. היא מנסה ללעוס אותו – כאילו מנסה לחזק את המסר, לוודא שאני לא מפספס פה. Say no more. להמשיך לקרוא
