זה התחיל בעוד יום אבטלה
שגרתי.
החלטתי לעשות מעשה שמעולם לא עשיתי – לפתוח את הדלת לאלילת המזל, בתקווה שסוף סוף תיכנס לחיי. נסעתי לדוכן הקרוב, ומילאתי טופס של הגרלת הלוטו. בחיים לא התעסקתי עם זה, בניתי על מזל של מתחילים. בשלב זה לא סיפרתי לאף אחד על העניין, גם לא לאשתי.
במשך כל השבוע הסתובבתי עם תחושה טובה בבטן – משהו טוב הולך לקרות. כשיום ההגרלה הגיע, שכנעתי את אשתי לצאת עם קים לטייל עם חברות בקניון, וארגנתי לי כיבודים נחמדים בשביל האווירה וגם קצת בשביל המזל. אפילו וודקה הוצאתי – שיהיה עם מה לחגוג למקרה ש….
זה קרה! זכיתי!!!!
הרגשה שפשוט אי אפשר לתאר במילים למי שלא חווה אותה. גלי חום מטורפים בכל הגוף, ורעידות בלתי נשלטות של התרגשות! אני פשוט לא מצליח להאמין! הייתה לי הרגשה טובה, אבל לבום הזה לא הייתי מוכן. החזקתי את עצמי בכוח לא להתעלף. הייתי פשוט באטרף של ניצחון! הכל התהפך אחרי התקופה האיומה שעברתי. שום דבר כבר לא יהיה אותו דבר. אלון גרבר המובטל – עקץ את כולם ועשה מכה! מי צוחק עכשיו?
שתיתי שלוק מהוודקה ופשוט ניפצתי אותה בלהט הרגע, אותו דבר גם הטלביזיה.. עם 4 מיליון שקלים זה כבר לא ידגדג אותי עכשיו.. איזו הרגשה! כמה חבל שאני פשוט לא מצליח לתאר אותה.. גדול עליי.
אחרי ששברתי את כל הסלון מהתרגשות, ניגשתי לשירותים כדי להגשים חלום ישן מאוד, שהגיע מהרבה סרטי קולנוע שראיתי – סוף סוף לנגב עם שטר כסף! 4 מיליון שקלים היו סיבה מספיק טובה לעשות את זה. לא נתתי לעובדה שלא היה לי גרוש בארנק להרוס את המומנט, וטופס התרעת תשלום אחרונה של ארנונה היווה תחליף טוב מספיק לבינתיים.
במקום לדווח לאשתי , החלטתי קודם להיות לארג', והזמנתי לה זר פרחים מאינטרנט, שיעשה לה טוב על הלב. לעצמי פירגנתי במערכת קולנוע ביתית וכרטיס למונדיאל שיערך בקיץ בברזיל שהזמנתי תוך שניות באינטרנט – סוף אלוהים מחייך אלינו – לא נתפנק? בבית אפילו התאמנתי על התמונה של הזוכה עם המסכה.
למשפחה ולחברים החלטתי לא לספר כלום, שלא ינסו להחריב לי את השמחה עם בקשות משונות להחזרת חובות ישנים. למחרת גמלה בליבי ההחלטה שאת הצ'ק הזה אני מגיע לאסוף בסטייל, ולכן אני צריך לרכוש מכונית חדשה. לא באמת ציפיתם שאבוא לאסוף 4 מיליון שקלים עם המאזדה 626 שנת 97 המתפרקת שלי, נכון? בכל זאת, אירוע כזה לא קורה כל יום. שמתי על עצמי את החליפה מהחתונה, ונסעתי לסוכנות המכוניות. בחרתי מכונית יפייפיה בצבע שחור בעלות של 200,000 שקלים, והוספתי עוד כסף כדי להוסיף את הספרה '5' בצבע זהב, משני צידי המכונית.
חתמתי על כל הניירת בשמחה, לחצתי בהרבה ביטחון את ידו של סוכן הרכב, והתקדמתי לכיוון היציאה. בדיוק שבאתי לפתוח את הדלת ולצאת, הוא שאל "גבר, סתם מתוך סקרנות, למה ביקשת דווקא את בספרה 5 על הרכב?"
"כמה נאיבי" חשבתי לעצמי. הוא באמת לא מצליח לנחש לבד?
"5 זה מספר המזל שלי" עניתי בצניעות מבלי לחשוף את הזכייה הגדולה שלי.
"זאת סיבה להדפיס אותו על הרכב החדש?" הוא גיכח.
החלטתי לצנן את ההתלהבות שלו.
"אתה צודק אחי, מספר מזל זה לא סיבה מספיק טובה להדפיס אותו על הרכב. אבל העובדה שפעם ראשונה שאני ממלא לוטו, ואפילו את החוקים לא יודע, ומתוך כל המספרים שבחרתי,פגעתי רק במספר אחד (5),מספר המזל שלי, ובזכותו אני זוכה, היא כן סיבה מספיק טובה." אני יורה בניצחון.
נ.ב –
לי שיחק במקרה המזל, אבל אבא אחר מהחבר'ה שלי נאלץ להתמודד בדרך אחרת לגמרי – לחצו כדי לקרוא
אבא, גרבר! 
מזל טוב , הצלחת עם המספר הראשון !!! .עכשיו עם שאר המספרים .
אהבתיאהבתי
"שלא ינסו להחריב לי את השמחה עם בקשות משונות להחזרת חובות ישנים."
איש פח נשאר איש פח שעשוי מזהב
אהבתיאהבתי